-
פירושי 'מדרש חכמים' נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשות השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה, ולפיך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור השתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתב היד, פירושי מדרש חכמים מ-27 הפרשות שבהן נכתבו, וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
-
פירושו של הרב יוסף חיון לירמיהו, שהיה מגדולי רבני פורטגל בדור שלפני הגירוש, נותר מאז חיבורו בכתב היד בלבד ולא זכה להגיה למכבש הדפוס. במהדורה זו נעשה מאמץ להמציא לפני שוחרי פרשנות המקרא, מהדורה מדעית מבוארת של הפירוש, מתוך כתב היד היחיד ששרד, שככל הנראה הינו אוטוגרף אותו חזר והגיה מספר פעמים.
בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בדרכו הפרשנית של הרב חיון כפי שהיא באה לידי ביטוי בפירושו לירמיהו, בענייני שונים העולים מתוך פירושו הנוגעים לספר ירמיהו, ובענייני אמונה ופילוסופיה הנזכרים במהלך הפירוש
הרב חיון, שעל תלמידיו נמנים רבי יצחק אברבנאל, רבי דוד ב"ר שלמה ן' יחיא והחסיד רבי יוסף יעבץ, כתב פירושים לכמה מספרי המקרא. על חשיבות פירושיו כתב אחד מצאצאיו 'בכל הארץ יצא קוָם ומלאה הארץ דעה מפירושיו מתוקים מדבש נוטפים מר כפלגי מים בצָיון'. דברי הערכה מופלגים לדמותו כתב תלמידו רבי יוסף יעבץ בספרו 'אור החיים': "ויהי להם לראש, יושב בשבת תחכמוני, זקן ונשוא פנים, הוא הראש הגדול מלא תורה כאחד האמוראים, ר' יוסף חיון ז"ל".
תוכן עניינים ומבוא של הספר ניתן למצוא בקישור. -
התוספות למנחת שי משלים את הפרסום של מנחת שי על התורה, אשר לידידיה שלמה רפאל נורצי.
-
הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.
-
Sale!לתוכן העניינים, כאן. מדרש אגדת בראשית הוא מדרש לספר בראשית, בעל מבנה ייחודי. הוא כולל עשרים ושמונה יחידות, שכל אחת מהן מורכבת משלושה פרקים: פרק תורה – על פסוק מבראשית; פרק נביאים – על פסוק מהנביאים ופרק כתובים – על פסוק מתהילים. חלוקה זו משקפת את קריאת התורה בשחרית של שבת, ההפטרה שלאחריה וקריאת פרקי כתובים במנחת השבת. מדרש זה מסתעף מן הספרות התנחומאית והוא נוצר כנראה במאה התשיעית בדרום איטליה. מהדורה ביקורתית זו מורכבת משני חלקים: החלק הראשון כולל מבוא מקיף על אודות עדי הנוסח של המדרש וענפיהם, מקורותיו, מבנהו המיוחד, האמצעים הספרותיים שבו והפולמוס האנטי נוצרי המשוקע בו. החלק השני כולל את נוסח הפנים של המדרש על מאתים וחמש פסקאותיו עם מנגנון חילופי הנוסח. לכל פסקה הוקדם מבוא נפרד המתייחס למבנה שלה, למקורותיה ולתכניה ולאחריו מובא ביאור שיטתי לפסקה.
-
התלמוד הבבלי הוא ספר היסוד של התורה שבעל פה, בין בלימוד האינטנסיבי שלו ובין בפסיקת ההלכה על פיו, מזה למעלה מאלף שנים. מרכזיותו זו התעצבה בתקופת הגאונים. בתקופה זו הוא עבר ממסירה על פה לכתיבתו בכתבי יד, נוסחו התעצב, והוא הופץ מן המרכז שבבבל לכל תפוצות הגולה. העיסוק הרב בתלמוד ותהליכי מסירתו בעל פה ובכתב יצרו לא מעט חילופים בנוסחאותיו. מחקר זה עוסק בסוגיות הקשורות לתהליך שבו הפך התלמוד הבבלי לספר כל כך מרכזי, ובעיקר בשאלת יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד הבבלי: כיצד התייחסו לגרסאותיו השונות, כיצד הכריעו ביניהן ועל פי אלו קני מידה עשו זאת; עד כמה שימרו את גרסאותיו הקדומות ועד כמה שינו אותן. בחלקו השני של הספר מובאים ונדונים כל המקורות שבהם דנו גאוני בבל בגרסאות התלמוד.
-
פיוטי ר' פינחס הכהן המכונסים לראשונה בספר שלפנינו מציגים את שרידי שירתו של אחד מגדולי פייטניינו הקדומים שעמדו בארץ ישראל. שירי ר' פינחס המתפרסמים בספר, אוצרים בקרבם שפע של ידיעות על עולמם הרוחני של בני זמנו ומקומו. הם משמרים דברי מדרש שלא נודעו עד כה, ומלמדים על שימושי לשון שטרם נרשמו ועל הלכות ומנהגים שנשכחו מלב. הגניזה היא שהעניקה לנו את היכולת להעריך את גודל היצירה הזאת בכמות ובאיכות. הפיוטים שבספר נלקטו מתוך מאות קרעים של קטעי גניזה הפזורים בספריות שונות ברחבי העולם.
-
Out of stockמורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה.
-
איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות א: המקרא ועולמו, ספרות חז"ל ומחשבת ישראל עורכים: ברוך י' שוורץ, אהרן שמש ואברהם מלמד. תוכן עניינים בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בכרכים א-ג של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005). "במדור המקרא ועולמו מתפרסמים אחד עשר מאמרים בעברית וחמישה מאמרים בלועזית. מספר גדול זה משקף נאמנה את רוחב התחום ואת רבגוניותו. במבחר שלפנינו בולטת במיוחד ההתקדמות המאומצת בחקר פרשני המקרא ושיטותיהם, תחום ששב להיות מרכזי במדע המקראי בתקופתנו. לצד המאמרים בתחום זה מופיע מגוון של מאמרים בחקר המקרא עצמו על ענפיו השונים, כגון ביקורת התורה וספרי הנבואה, הארכאולוגיה והראליה, ודרכיה של הספרות המקראית. חטיבת ספרות חז"ל והמשפט העברי מיוצגת במדור השני, ובו מופיעים תשעה מאמרים בעברית ושניים בלועזית. מחקרים אלו משתרעים על פני כמה מענפי אילן התלמוד וההלכה, ובפרט ניכר העניין המתרחב והולך בימינו בשאלות הנוגעות לתהליכי גיבושה ועריכתה של ספרות התלמוד והמדרש. נוסף על קבוצת המחקרים הדנים בצדדים הללו של המקצוע מופיעים דיונים בסוגיות שבתולדות ההלכה והמשפט ובסיפור התלמודי. שמונה מאמרים בעברית ושני מאמרים לועזית רואים אור במדור השלישי, המוקדש לחקר מחשבת ישראל לדורותיה ולכל ענפיה. המחקרים מתחלקים באופן טבעי לעיונים בסוגיות הגות ובמשנתם של הוגי הדעות עצמם, על פי כתביהם ועל רקע זמנם והגורמים שהשפיעו עליהם מחד גיסא, ובתוכם כמה מחקרים המשווים בין ראשונים לאחרונים ובודקים את הזיקה ביניהם, ולעיונים בדרכי המחקר ובתולדותיו מאידך גיסא." (מתוך פתח הדבר).
-
איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות ב: תולדות עם ישראל והחברה היהודית בת זמננו עורכים: גרשון בייקון, אלברט באומגרטן, יעקב ברנאי, חיים וקסמן וישראל יובל. תוכן עניינים בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בכרכים א-ג של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005).
-
איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות ג: לשונות, ספרויות, אמנויות עורכים: תמר אלכסנדר-פריזר, יוסף טובי, דן לאור, אורה (רודריג) שורצולד, וזיוה עמישי-מייזלש. תוכן עניינים בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בכרכים א-ג של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005).
