האיגוד העולמי למדעי היהדות

מקורות לחקר תרבות ישראל

סדרת "מקורות לחקר תרבות ישראל" יוצאת בשיתוף "קרן הרב משה דוד ועמליה רוזן". הספרים היוצאים בסדרה הם פרסומים או מחקרים של יצירות מאוצר תרבות ישראל בימי קדם ובימי הבינים אשר טרם פורסמו או טרם זכו לההדרה מדעית או מחקר ראוי. הספרים ניתנים לרכישה בקישור

 

פירוש קהלת (ספר נפש האדם): ר' שמואל בן יהודה אבן תיבון - יעקב (ג'יימס) רובינסון

שמואל בן יהודה אבן תיבון (1232-1165) ידוע בשל תרגומו ל"מורה נבוכה" של הרמב"ם לעברית. הוא תרגם כתבים נוספים וכתב חיבורים בנושא פילוסופיה ופרשנות מקרא. הספר הזה הוא פירושו של אבן תיבון לקהלת, אך הוא מסגל לעצמו את תפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, פסוק אחר פסוק עד להסבר הספר כולו. המהדורה מוערת ומביאה את מקורותיו של אבן תיבון ומסבירה את המושגים בהם משתמש. היא כוללת מבוא שמציג את חייו של אבן תיבון ואת כתביו, מתאר את הפירוש בפירוט, מסביר את שיטתו הפילוסופית של הפירוש ומפרט את השפעתו ההיסטורית של הפירוש. במחשבה היהודית של ימי הביניים, רק דמויות בודדות לא הושפעו ממפעל היסוד הרמב"מיסטית הזה.

 

יום-טוב ליפמן צונץ: מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל - אברהם פרנקל

הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.

ר' אלעזר בירבי קליר: פיוטים לראש השנה  - שולמית אליצור ומיכאל רנד

פיוטים של הפייטן הארץ ישראלי ר' אלעזר בירבי קליר, שפוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, כאשר כל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם. ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו. מבוא כללי מלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר. ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא. מערכת קשרים מסועפת בין הפיוטים למקורותיהם מתלבנת אף היא, וכך למשל מתברר שאחד הפיוטים הנדפסים כאן לראשונה מאיר באור חדש גם את הפיוט המפורסם 'ונתנה תוקף קדושת היום'

 
   

אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה, חלק א' - אסתי אייזנמן

בספר מוצגת מהדורה מדעית של שבעת המאמרים הראשונים של חלקה הראשון של האנציקלופדיה העוסקים בפיזיקה. כל מאמר דן בסוגיה מדעית אחת וחותם בפרקים פרשניים שמטרתם להראות כיצד הסוגיה תואמת את דעת התורה ואת הסודות הצפונים בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' משה בן מיימון מחד ומקובלים שונים, בעיקר הרמב"ן, מאידך. למהדורה קודם מבוא העוסק בשאלות היסודיות והבסיסיות העומדות מאחורי החיבור, כגון: מי כתבו, היכן ולשם מה, מהו מבנה החיבור, מהם מקורותיו של המחבר וכיצד הוא נדרש להם? המבוא גם סוקר ומבאר את תוכני הדיון של שבעת המאמרים המוצגים במהדורה תוך שימת דגש על החידושים העיקריים הטמונים בהם ותרומתם להתפתחות המדע

   

לוית חן לר' יעקב בן אברהם: מעשה מרכבה - חיים קרייסל

חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים. ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה.

   

תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו -שמחה עמנואל

רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג, גדול חכמי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ג, היה מגדולי המשיבים בימי הביניים. תשובותיו הרבות של מהר"ם נדפסו בשורה ארוכה של קבצים, ואליהן מצטרפות עתה 501 תשובות חדשות, חלקן שלו וחלקן של חכמים אחרים מקרב "בעלי התוספות". תשובות אלו נאספו בספר זה מתוך עשרות כתבי יד, ונוספו להן הערות, מבוא רחב ומפתחות מפורטים בשני כרכים.

 
   

פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לשיר השירים –שרה יפת

פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם – מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, להכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

 
   

למה צמנו – מגילת תענית בתרא ורשימות צומות הקרובות לה –שולמית אליצור

לתענית – כלומר להימנעות מאכילה ושתייה ולעתים אף מתענוגים אחרים – יש במסורת ישראל בדרך כלל שתי מטרות עיקריות: היטהרות וכפרה או ביטוי לאבל וצער. יום הכיפורים הוא תענית קבועה מן הסוג שנועד להיטהרות וכפרה, אך אפשר לשייך לסוג זה גם תעניות מזדמנות בעת צרה שמטרתן חזרה בתשובה וכפרה, ושנועדו להביא מתוך כך לביטול הגזרה הרעה.ת גבוהה. תעניות הציבור האחרות הנהוגות בישראל זה דורות, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת, שייכות לסוג התעניות המבטאות אבל.

בצד הצומות הקבועים הללו הילכה בישראל במשך שנים רבות רשימה של ימי צום רבים, החלים בכל חודשי השנה, לעתים כמה צומות בחודש אחד.

 
   

מנחת שי על חמשה חומשי תורה –צבי בצר

מנחת שי לר' ידידיה שלמה רפאל נורצי הוא חיבור העוסק בצורתן, בניקודן ובמסורתן של תיבות המקרא כסדר הכתובים, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים ולקבוע את הנוסח המבורר והנקי משגיאות. החיבור משמש היום לנזקקים לו על פי הנדפס במקראות גדולות שבהם הובאו החלקים המתאימים אחרי כל ספר מספרי התנ"ך.

 
   

פיוטי רבי פינחס הכהן –שולמית אליצור

פיוטי ר' פינחס הכהן המכונסים לראשונה בספר שלפנינו מציגים את שרידי שירתו של אחד מגדולי פייטניינו הקדומים שעמדו בארץ ישראל. שירי ר' פינחס המתפרסמים בספר, אוצרים בקרבם שפע של ידיעות על עולמם הרוחני של בני זמנו ומקומו. הם משמרים דברי מדרש שלא נודעו עד כה, ומלמדים על שימושי לשון שטרם נרשמו ועל הלכות ומנהגים שנשכחו מלב.

הגניזה היא שהעניקה לנו את היכולת להעריך את גודל היצירה הזאת בכמות ובאיכות. הפיוטים שבספר נלקטו מתוך מאות קרעים של קטעי גניזה הפזורים בספריות שונות ברחבי העולם.

 

 

 

לוית חן לר' לוי בן אברהם – מעשה בראשית –חיים קרייסל

חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים. ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה.

 
   

שם טוב בן יוסף אבן פלקירה – מורה המורה –יאיר שיפמן

מורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה.

 
   

אור ראשון בחכמת הלשון – ספר צחות לשון העבריים לרב סעדיה גאון –אהרון דותן

כשנות אלף מונח היה חיבור הדקדוק של רב סעדיה גאון, נסתר ועלום מעין רואה, ואף שמקצת החכמים שמעו את שמעו, את תוכנו לאשורו לא ידעו. והנה, מאה שנים לאחר שנתגלה החיבור לראשונה בידי א"א הרכבי, באים אנו לגאול את החיבור ולהציגו קבל עם ועדה.

ספר הדקדוק שלו מעשה ראשונים הוא ולא קדמו אדם בדקדוק העברי. לאחר שנתגלה עיקרו של החיבור בכתב יד אחד המחזיק את רובו, נתגלו קטעי גניזה אחרים. עד ימינו עדיין אין כל החיבור בידינו. השאלה העומדת במצב זה האם ראוי להמתין בהכנת מהדורה מדעית עד שיהא כל החיבור בשלמותו בידנו או שמא יש לההדיר את שנמצא בעין בעת הזאת. בחרנו בדרך השנייה משום חשיבות משנתו הדקדוקית של רס"ג ומשום שפרסום כל החלקים הידועים מחיבורו עשוי לעורר את החוקרים לפקוח עין ולבקש קטעים נוספים, אף יקל עליהם לזהות חלקים אחרים מן החיבור.

 
   

תוספות תרגום לנביאים –רימון כשר

ספר זה בא להציג בפני הקורא אוסף של תרגומים ארמיים לספרי הנביאים השונים בלשונם ובענייניהם מן התרגום הנפוץ המיוחס ליונתן בן עוזיאל. תרגומים אלה מצויים רובם בכתבי יד ומופיעים בשמות שונים, כגון 'תרגום ירושלמי', 'תרגום דארעא דישראל', 'תרגום של תוספתא' או 'תוספתא'. האוסף שלפנינו כולל מאה וחמישים קטעים שנאספו מתוך למעלה ממאה כתבי יד ודפוסים ראשונים. ייחודו של החיבור הזה הוא בקיבוצם של הקטעים כולם, הן שכבר נתפרסמו והן הרואים כאן אור לראשונה, בספר אחד.

 
   

מחזורי שבעתות לסדרים ולפרשות –שולמית אליצור

כינוס פיוטים מן הגניזה במהדורות מקיפות נעשה, בדרך כלל, מתוך ניסיון לאסוף תחת קורת גג אחת את כלל יצירותיו של פייטן זה או אחר. בספר זה מכונסים הפיוטים על פי סוגם ולא על פי מחברם. השבעתות לשבתות רגילות, ובמיוחד אלו המוקדשות לקריאות התורה שלכל שבת ושבת הן מן הצנועות שבסוגי הפיוטים. לאחר שנאספו כל השבעתות התברר שדווקא סוג צנוע זה זכה לחיים ארוכים: המחזורים השונים הנדפסים כאן משקפים תקופות שמאות שנים מפרידות ביניהן ויש בהם כדי ללמד על איפיונים חשובים ונקודות מפנה משמעותיות בתולדות הפיוט העברי.

 
   

סדרת "מקורות לחקר תרבות ישראל" יוצאת בשיתוף "קרן קרן הרב משה דוד ועמליה רוזן". הספרים ניתנים לרכישה בקישור.  

 

 

 

 

צרו קשר

  • כתובת: הבניין למדעי היהדות ע"ש יצחק רבין, האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים

  • טלפון: 5325841 2 972+

  • דואר אלקטרוני: jewishst@vms.huji.ac.il

עקבו אחרינו