האיגוד העולמי למדעי היהדות

היסטוריה

האיגוד העולמי למדעי היהדות והקונגרס העולמי למדעי היהדות

האיגוד העולמי למדעי היהדות נוסד ב-1957, בקונגרס השני למדעי היהדות. על האיגוד הוטל להפוך את הקונגרס למוסד קבוע שצעיד את מדעי היהדות קדימה ויקדם שיתופי פעולה וחילופים בתחום.

הקונגרס הראשון למדעי היהדות התקיים ב-1947 באוניברסיטה העברית בהר הצופים. מאז 1957, הוא התקיים אחת לארבע שנים. כיום הקונגרס הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. הוא מאגד אלפי חוקרים, אנשי ונשות חינוך, סטודנטים ואנשים שמעוניינים במדעי היהדות. האיגוד מוציא לאור את כתב העת "מדעי היהדות" וספרים בתחומים שונים של מדעי היהדות. האיגוד הוא עמותה ללא מטרות רווח שמתקיימת מדמי-חבר שנתיים ותמיכה מגופים וקרנות, ביניהם משרד המדע, התרבות והספורט ומוסדות אקדמיים.

נשיא האיגוד הוא פרופ' משה אידל (האוניברסיטה העברית), המנהלת היא ד"ר שרה ינובסקי.

 

נשיאים קודמים של האיגוד העולמי למדעי היהדות והקונגרס העולמי למדעי היהדות

פרופ' יוסף קפלן (2009-2013; הקונגרס ה-16)

פרופ' שרה יפת (2005-2009; הקונגרס ה-15)

פרופ' מנחם בן ששון (נשיא האיגוד 2005/2006)

פרופ' מנחם אלון (1993-2005; הקונגרס ה-12,ה-13 וה-14)

פרופ' עזרא פליישר (1889-1993; הקונגרס ה-11)

פרופ' אפרים אלימלך אורבך (1969-1989; נשיא האיגוד - הקונגרס ה-6 עד ה-10, ראש הועד המכין - הקונגרס ה-3)

פרופ' בן-ציון דינור (ראש האיגוד העולמי למדעי היהדות - הקונגרס ה-5,יו"ר הקונגרס - הקונגרס ה-4, ראש הועד המכין - הקונגרס ה-2)

פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני (נשיא הקונגרס - הקונגרס ה-3)

נשיא המדינה יצחק בן-צבי (נשיא של כבוד - הקונגס ה-2 וה-3)

 

קונגרסים קודמים

הקונגרס הראשון למדעי היהדות

"בגאון ובהיסוס, מתוך אימת קודש ושמחת הרגש, שהונחה כאן אבן ראשה בבניין התרבות של עמנו וארצנו, הננו פותחים בזה את הכינוס העולמי הראשון למדעי היהדות האוניברסיטה העברית בירושלים כהנחת אבן יסוד למסורת לעתיד"

נ.ה טורשינר (טור-סיני) יושב-ראש המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית, 1947.

הקונגרס העלמי הראשון למדעי היהדות התקיים ביולי 1947 באוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים ואורגן על ידי האוניברסיטה העברית, בסיוע הסוכנות היהודית. בין המרצים היו נ.ה טורשינר (טור-סיני), יושב-ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית; יהודה-לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה; אריה סימון, יושב ראש הועד הפועל של האוניברסיטה ודוד-בן גוריון, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית.

ההרצאות שהוצגו בקונגרס התפרסמו בכתב כמעט חמש שנים אחר-כך, ב-1952. בינתיים נוסדה מדינת ישראל, הר הצופים הפך מובלעת מפורזת ברובה והאוניברסיטה הפכה לא-נגישה עבור מרצים וסטודנטים אחרי מלחמת העצמאות. חלק מהמרצים בקונגרס נפלו חללים ב"מלחמת החיים או המוות" כפי שהוגדרה על ידי בן-ציון דינור (דינבורג) ונפתלי הרץ טור-סיני (טורשינר) בהקדמתם לפרסום דברי הקונגרס.

שבעים וחמישה מאמרים שהוצגו בקונגרס פורסמו בדברי הקונגרס הראשון, בתחומים עברית, מקרא, ספרות עברית והסטוריה של עם ישראל.

הקונגרס השני למדעי היהדות

הקונגרס השני למדעי היהדות התקיים ב-27 ביולי עד הארבעה באוגוסט 1957 ואורגן במשותף על ידי האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות, בסיוע הסוכנות היהודית.

אירוע הפתיחה התקיים במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי, ראש הממשלה דוד בן גוריון וחברי כנסת. את נאומי הפתיחה נשאו דוד בן גוריון ובן-ציון דינור. יצחק בן צבי פתח את הקונגרס בהרצאתו "מחקר קהילות יהודיות במזרח הקרוב והתיכון".

למעלה מ-350 מרצים ואורחים מישראל וכמעט מאה מחו"ל הגיעו לקונגרס העולמי למדעי היהדות. 230 הרצאות נישאו בעברית, יידיש, אנגלית, צרפתית וגרמנית בעשרה מדורים: מקרא, לשון עברית, הסטוריה של עם ישראל, תלמוד, ספרות רבנית ומשפט עברי, המחשבה היהודית (קבלה, פילוסופיה ודת), ספרות עברית, ארכיאולוגיה וידיעת הארץ, לשון היידיש ותרבותה, עדות ישראל ולשונותיהן, ודמוגרפיה של עם ישראל.

אורגנו ארבע-עשרה תערוכות מיוחדות, ביניהן על חפירות (חצור, קיסריה, מצדה, בית שעריים), מגילות ים המלח, מסמכים היסטוריים מארכיונים שונים ומהספריה הלאומית, דמוגרפיה של היהודים, מטבעות יהודיים, ספרים וכתבי יד נדירים ואמנות ומלאכת יד תימנית.

בהקדמה לדברי הקונגרס צוינו שלושה מניעים לכינוסו של הקונגרס, אלו הם:

  • א. התפתחות מדעי היהדות הביאה להתפצלותו של החקר המדעי ולהתרכזותם של החוקרים, כל אחד בתחומו שלו. האפשרות לעקוב כאוי אחרי ההתקדמות בכלל מדעי היהדות, במיוחד בתחומים שהם מחוץ לשטח התעניינותו המדעית הישירה של החוקר, אינה מן הדברים הקלים בימנו. אולם ריבוי התגליות בכל תחומי העבר והשפעתם הרבה והמתמדת של החידושים בשיטות החקר המדעי וערכיו של מדעי היהדות תובעים דפוסי-קבע לחילופי מחשבות ודעות בין כל החוקרים במדעי היהדות לתחומיהם השונים.
  • ב. התקדמות זו במדעי היהדות, שפעת המקורות החדשים של ידיעת העבר, בירורן וליבונן של השיטות החדשות וארגון המחקר בכל שטחי המדע – העמידו בפני החוקרים משימות גדולות, המחייבות והמאפשרות תכנון מאורגן של שיתוף פעולה בין יחידים ומוסדות בביצוען של משימות אלו.
  • ג. התמורות והשינויים שחלו במצבם של היהודים בדור האחרון – היאחזותם המחודשת של היהודים בארץ אבותיהם וראשית קיבוץ פזוריהם במולדתם המתחדשת, שואת הנאציזם וחורבנם של מרכזי היהדות במזרח אירופה, מלחמת העצמאות של היהודים ותקומתם המדינית, תחיית הלשון העברית והמדע העברי בישראל והתהוותה של חברה ישראלית חדשה – כל אלה יצרו בארץ מולדתה של היהדות "אקלים ציבורי" חדש למדעי היהדות והתקדמותם. עובדות אלה העלו את הרגשת הצורך הזה לתודעת הרבים, והביאו להתעניינות מרובה של הציבור העולמי למדעי היהדות ובהצלחתו.
  • (דברי הקונגרס השני, עמ' 5)

לפי תכנית יוזמיו נקרא הקונגרס להגשמת משימות אלה:

  • א. לעצב את דמותו של "הקונגרס למדעי היהדות" כדפוס-קבע עיקרי למפגש בין מלומדים וחוקרים מארצות שונות ומתחומים שונים של מדעי היהדות ולשיתוף כוחות ביניהם.
  • ב. להניח יסוד ל"איגוד עולמי למדעי היהדות" שישקוד על ארגונו של "הקונגרס העולמי למדעי היהדות" והתפתחותו כמוסד-קבע על קידומם של מדעי היהדות.
  • ג. להתוות קווים לתכנונם של מפעלים מדעיים גדולים בתחום מדעי היהדות, שאין בכוחם של יחידים או של מוסדים בודדים לבצעם; למצוא דרכים לשיתוף פעולה ועזרה הדדית שיש בהם כדי לעודד את ביצועם של מפעלים אלה ולקדמו.
  • ד. ליצור מגע קרוב ככל האפשר בין אנשי מדעי היהדות ובין "האקלים התרבותי" הישראלי.

באחת הישיבות הראשונות שלו, הטיל הקונגרס על "הוועדה למפעלים מדעיים" של "הוועד המכין" - לבדוק את ההצעות השונות לתכנונם של מפעלים מדעיים משותפים ולהקמתו של "האיגוד העולמי למדעי היהדות". הוועדה עיינה בכמה הצעות ולפי המלצתה קיבל הקונגרס בישיבת הנעילה פה-אחד את ההחלטה על "הקונגרס העולמי למדעי היהדות" כמוסד של קבע, המתכנס אחת לארבע שנים בירושלים. החלטה שנייה של הקונגרס קובעת הקמתו של "איגוד עולמי למדעי היהדות" ובחירתה של "מועצת האיגוד" בת שלושים וחמישה חברים, שמושבה הקבוע בירושלים. הקונגרס בחר את רוב החברים למועצה ונתן הוראות לצירופם של חברים אחרים אליה מבין המלומדם שלא השתתפו בקונגרס. הקונגרס החליט גם למסור למועצה את כל תכניות המפעלים המדעיים המשותפים, שהובאו לפני הקונגרס ושהוא המליץ עליהם לפני המועצה.

נשיא כבוד: מר יצחק בן-צבי, נשיא המדינה.

הועד המכין: פרופ' בן-ציון דינור, יו"ר

שרים ונציגי משרדי ממשלה: מר זלמן ארן, שר החינוך והתרבות; ד"ר יוסף בורג, שר הדואר; מר ישראל ברזילי, שר הבריאות; מר ישראל בר-יהודה, שר הפנים; מר פנחס רוזן, שר המשפטים; ד"ר משה אבידור, המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות;

נציגי האוניברסיטה העברית: פרופ' בנימין מזר, נשיא האוניברסיטה העברית; פרופ' נפלתי-הרץ טור-סיני, נשיא האקדמיה ללשון העברית; פרופ' אפרים אלימלך אורבך, ראש המכון למדעי היהדות; פרופ' שלמה דב גויטיין, האוניברסיטה העברית; פרופ' ישראל היילפרין, האוניברסיטה העברית; פרופ' יצחק אריה זליגמן, האוניברסיטה העברית, פרופ' גרשום שלום, האוניברסיטה העברית;

מר זלמן שזר, יו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות היהודית;

מזכיר הקונגרס: ד"ר שמריהו טלמון, האוניברסיטה העברית.

ועדת הארגון: פרופ' בן-ציור נור, פרופ' אפרים אלימלך אורבך, ד"ר מ. איש-שלום, ד"ר שמריהו טלמון.

הועד המכין בחר בשתי וועדות: "ועדת המפעלים המדעיים" וועדת התערוכות. ועדת המפעלים המדעיים היתה מורכבת מחוקרים וועדת התערוכות היתה מורכבת מנציגי מוסדות מדעיים ותרבותיים במדינה, כולל הספריה הלאומית, "בית הנכות הלאומי בצלאל" ו"יד ושם".

הקונגרס השלישי

הקונגרס השלישי התקיים ב-25 ביולי עד ה-1 באוגוסט 1961 באוניברסיטה העברית בירושלים. לראשונה מאז היווסדו בקונגרס השני למדעי היהדות ב-1957, הגוף המארגן היה האיגוד העולמי למדעי היהדות, בתמיכת האוניברסיטה העברית, משרד החינוך והתרבות והסוכנות היהודית. כ-500 חברים הגיעו לקונגרס, 100 מהם מחו"ל, ועליהם נוספו 200 אורחים מישראל ומחו"ל. כ-260 מחקרים הוצגו במסגרת 14 חטיבות בקונגרס, ותקצירים פורסמו ב-15 ספרונים.

פרופ' נפלתי הרץ טור-סיני, נשיא האקדמיה ללשון העברית בירושלים, ברך את המשתתפים בטקס הפתיחה. פרופ' בן-ציור דינור, שעבד בארגון הקונגרס, נאלץ להעדר עקב מצבו הבריאותי.

פרופ' טור-סיני ציין שהרעיון המקורי של קונגרס עולמי בתחום מדעי היהדות הועלה בעבר על ידי הרב הפולני פרופ' משה שור בברלין של שנות העשרים, שהיתה אז מקום מפתח במחקר מדעי היהדות. רק עשורים אחר כך הרעיון הפך מציאות, וב-1961 כבר צויין הקונגרס השלישי למדעי היהדות כמקום כינוס של מומחים בתחום.

בברכותיו, ראש הממשלה דוד בן-גוריון ציין את סיפוקו שהפרופסור האירני פורה דאוד מאוניברסיטת טהרן עמד להציג את הרצאתו במושב המתוכנן "המשיח בדת זרתוסטרה והכינוי 'משיח' שניתן לכורש בתנ"ך". בן גוריון הביע תקווה שיבואו בעקבותיו חוקרים משאר ארצות אסיה, אפריקה, ומארצות ערב והאסלאם. בנאומו בן-גוריון התיחס לעצמו כ"אחד הצרכנים" של מחקר היהדות ואמר שהוא "מלא רחשי הוקרה וכבוד ל'יצרניו', בין שהם מבני עמי ובין שהם בני עמים אחרים". הוא הביע משאלה, שבקונגרס הבא יוקדש מקום מיוחד ל"חזון המשיחי של נביאי ישראל על גאולת עמם וכל עמי העולם, כלומר, חזון הגאולה היהודית והכל-אנושית".

בישיבת המליאה של הקונגרס השלישי למדעי היהדות הוחלט שהאיגוד העולמי למדעי היהדות, שהוקם כבר בקונגרס השני, יקים מרכז-רישום של עבודות הנעשות בתחום מדעי-היהדות ברחבי העולם ויספק אינפורמציה שוטפת לחברי האיגוד ולכל המעוניינים בדבר, יחבר מוסדות יהודיים ברחבי העולם כדי לצלם את מסמכיהם החשובים וישמור עותקים ממרכזו בישראל, ושני מרכזים אחרים ייוסדו באירופה ובארצות-הברית.

נשיא של כבוד: מר יצחק בן-צבי, נשיא המדינה

יו"ר הקונגרס: פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני

הועד המכין: פרופ' אפרים אלימלך אורבך, יו"ר

שרים ונציגי ממשלה: מר אבא אבן: שר החינוך והתרבות; ד"ר י' מלקמן, משרד החינוך והתרבות

נציגי מוסדות מחקר: פרופ' מרטין בובר: נשיא האקדמיה הלאומית למדעים; פרופ' חיים שירמן, ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית; ד"ר חיים הלל בן-ששון, האוניברסיטה העברית; פרופ' ישראל היילפרין, האוניברסיטה העברית; ד"ר צבי ורבלובסקי, האוניברסיטה העברית; ד"ר שמריהו טלמון, האוניברסיטה העברית; פרופ' יגאל ידין, האוניברסיטה העברית; פרופ' בנימין מזר, האוניברסיטה העברית; פרופ' חיים מנחם רבין, האוניברסיטה העברית; פרופ' גרשום שלום, האוניברסיטה העברית.

נציגי הסוכנות היהודית: מר זלמן שז"ר, ראש המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של הסוכנות היהודית; ד"ר משה אבידור, המנהל הכללי של הסוכנות היהודית;

מזכיר הקונגרס: מר ב' שכביץ, האוניברסיטה העברית.

הועדה המארגנת: פרופ' אפרים אלימלן אורבך, יו"ר; פרופ' חיים שירמן, פרופ' חיים מנחם רבין, ד"ר שמריהו טלמון, מר ב' שכביץ.

צרו קשר

  • כתובת: הבניין למדעי היהדות ע"ש יצחק רבין, האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים

  • טלפון: 5325841 2 972+

  • דואר אלקטרוני: jewishst@vms.huji.ac.il

עקבו אחרינו